הפעם אני רוצה להקדיש את הטור שלי לגמלים. הרבה מדברים בנגב על הגמל בתור סטיגמה שחייבים להיפטר ממנה. ״נעשה הכל כדי להוכיח שבאר שבע זה [...]

בסוף אזור התעשייה של ערד מתחבא מתחם האנגרים שהיה נטוש הרבה שנים. אמנים מערד קיבלו הצעה מפתה: להפוך את המתחם הנטוש לרובע אמנים חי ותוסס. [...]

למשפחת עמית, כבר לא “זוג צעיר עם ילד”, יש בת באר–שבעית במקור ובן ערדניק בלדי אורגינל. ומה ראה שחר עמית כשבא הביתה? ראה את המדבר [...]

אחת וחצי בלילה, הטלפון מצלצל. צא החוצה, אני תיכף בא. ברבע לשתיים יש כמעט פקק בדרך למצדה מערב. קבוצה של פרחי טיס הולכים על הכביש [...]

ערד קטנה. ביום הזיכרון, זוכרים את אותם חמישים מתים. שמות ברצף בטקס, פנים עם פיאות לחיים ועם משקפיים רחבים מהסבנטיז, שמות חדשים יותר שהפכו למצפורים, [...]

אנחנו צריכים לקפוץ למיון. האישה בהריון, ויש לה איזה חיידק שאפשר לחסל רק באנטיביוטיקה לווריד. לא משהו חמור, אבל פרוצדורה. יש מצב שהיא תצטרך להישאר [...]

ביום שבו נכנסתי לערד, עטיתי על עצמי מסיכה. כך עברתי לעיר: מחופש לעיריית ערד. מהיום הראשון שלי כאן, אני דובר העירייה. אני אחראי ללבוש על [...]

אני מודה, התמכרתי. עשיתי הכל כדי שלא ליפול לשם, אבל נפלתי כמו כולם. ולא, אין לי כבלים ואני לא רואה את האח ולא את הקול. [...]

הכי כדאי לנסוע לצפון מערד דרך כביש הבקעה. אז השבוע נסענו את הדרך הזו פעמיים. שלוש שעות לכל כיוון. מסע מים אל ים, מאדמת המלח [...]

היא היתה מרותקת! מהרגע שנכנסנו להאנגר, היא לא הפסיקה להסתכל לצדדים ולמעלה, מושיטה ידיים לתמונות ולחתיכות העץ המלופפות לציפורים, וקוראת לכל חתיכת בד צבעונית: “פר–פר!“ [...]

הילדה שלי עכשיו גדולה בשנה מאז הפסטיבל הקודם. הפעם היא לא ארוזה במנשא בד, אלא יושבת לי על הראש: עירנית, עיניה גדולות, חומות, מתבוננות, אולי [...]

לא, ערד היא לא פריפריה של באר שבע. בשום מקרה. האנשים אחרים, הקיבוץ גדול, השאלות אחרות. ערד עיר קצה. כמו מקונדו, סאותפארק, דוגוויל. פנייה לא [...]

אז מה, שואלים אותי. איך בעיר החדשה הזאת שלך. העיר שאליה נוסעים כדי להרגיש את הסוף, את המפגש הפלאי, הממית הזה, שבין מדבר לים שאין [...]

זה היה מאוד מהיר. אבל מאוד. רציתי להתאוורר. העיר הזאת, אחרי 11 שנה בהן צללתי עמוק יותר ויותר בתרבות, בפוליטיקה, בכלכלה, בעסקים, בפיתוח – קראה [...]

פיצית בת שנה. בה בה בה בה עץ לימון. בה בה פשוש קטן. דה דה עגלול נוסע לאט ברחוב האבות. בבב בבב לרקוד בשני במוזיאון [...]

הנאום של ביבי בקונגרס האמריקאי היה מאוד מרשים. אני משתעשע בלכתוב משפטים כאלה. בתוך הקלחת של התרבות הדרומית, זה נשמע אפילו מצחיק. איפה שהדברים קורים [...]

חוויה מוזרה וראשונית עברתי לאחרונה בנגב, עם מלאת 11 שנה להיותי כאן: חווית חוסר המעש. בשל סיבות מעולם העסקים, ויתרו הבעלים החדשים של היכל התרבות [...]

אני הייתי באמצע מופע בהיכל עם 003 איש. האישה התקשרה כדי לספר, קולה רועד, וביקשה שאבוא. באולם החשוך התחילו לנצנץ אס אם אסים. אנשים ענו [...]

בואו נדבר על הסצינה התרבותית הבאר שבעית. איפה היא נמצאת. מה קורה עם האנשים. האם הם מוציאים עוד דיסק, ומה קורה איתו. כמה אוזניים שומעות [...]

אחרי ארבע שנים בחיק שירות התרבות הציבורי, עברתי לפרטי. היכל התרבות הוותיק של ההסתדרות בנגב עבר לניהולה של חברה פרטית, ואני איתו. האווירה המנומנמת והמבוגרת [...]

בפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן אני יכול לומר שיש לי שגרה. נלחמתי על זה בהתחלה: שבע וחצי בערב נהיה בבית, נקלח אותה, נאכיל ונרדים [...]

עשר שנים בבאר שבע. נכנס לשנה ה-11. כאן נולדתי מחדש. כאן נולדה לי ילדתי. כאן עברתי מבית שכור אחד לאחר בכל העיר עד שמצאתי את [...]

לא יודע למה ולמה כל כך מהר התמכרתי ל”מאסטר שף”. יש בה המון דברים שאני לא אוהב, ואין לי זמן לזה בכלל. ועדיין, התמכרתי. אני [...]

אלה שעוד לא בדקנו. אנחנו מעמיקים כל הזמן. בוחנים שכבות תחתונות של אדמה בעיר הזאת. עכשיו זה העולם שבתוך הבתים שלא הכרנו: גנים, משפחתונים, מטפלות. [...]

פעם היה לי זמן. לא קלטתי עד כמה יש לי זמן עד שאיבדתי אותו, ביום אחד בו קיבלתי משמרת נצח על שלושה קילו נושמים ומסתכלים [...]

אוגוסט. חם. התינוקת ישנה. ישנה במיטה שלנו. ישנה בעריסה שלה. ישנה על הספה. ישנה על המנשא. ישנה בעגלה. ישנה על חיתול. מתעוררת. מסתכלת קצת, ואז [...]

זה היה כשהמחירים התחילו לעלות. בחודש חודשיים שזה התחיל, כשהתנפחה הבועה, חשבנו שזה רק חלק מהמגמה הכללית הבלתי אפשרית. הרי רק אתמול דירה במגדלי מנהטן [...]

הכנו לך מה שצריך. יש לנו עוד כמה סידורים, אנחנו לא סגורים עדיין על כמה דברים. אבל מקום יש לך, ובגדים, ועריסה יפה, יד שנייה [...]

למה באתי לגור כאן? כי זה המקום האלטרנטיבי. אחרי כמה שנים בביצה התל אביבית, מצאתי בדרום  את הנינוחות שמאפשרת לי להרגיש אחר, לא כפוף לסיפור אחד. לפעמים ממציא את הסיפור האחר שלי בעצמי. [...]

אולי בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים. גרועים מאוד. ואז כתבתי על עצמי ואת עצמי עד גיל 18, כי זה מה שכולם עושים. ואז הייתי הולך [...]